יותר מהכול, פרק הזמן שבו אתה בג'ט לג נחווה על ידך כימי מחלה. בדומה לווירוס טיפוסי, ג'ט לג אופף אותך במשך שלושה עד חמישה ימים אחרי הטיסה, שבמהלכם אתה אינך לגמרי אתה. שליטתו עליך היא מוחלטת, ברצותו – יגרום לעפעפיך לצנוח לפתע באמצעו של יום (אפילו באמצעו של משפט שיוצא מפיך), ברצותו – לא יאפשר לך לעצום עין לאורך לילה שלם.
ההשתלטות על ג'ט לג אף היא מזכירה התגברות על וירוס. הידיעה ש"זהו זה", שנרפאת, אינה נגלית בפניך בהדרגתיות, כי אם ברגע אחד. בבוקר. עיניך נפקחות, ואתה מיד מרגיש שהוקל לך, שהשד הפנימי שאחז בך בימים האחרונים המשיך הלאה לדרכו, שהדיבוק יצא ממך.
תמונה: קרנו חולה!, Henri de Toulouse-Lautrec