מחשבות על סטוריז

סטוריז

1.
מה שאני אוהב בסטוריז באינסטגרם, זה שהם לא מחולקים לקטגוריות, כלומר, סטוריז של סלבס לחוד וסטוריז של בני תמותה לחוד – אלא משובצים כולם בשורה אחת. אני אוהב את זה כי ככה יוצא לי לקבל הצצה לחיים של סלבס ולחיים של בני תמותה בעירבוביה.

2.
מה שאני עוד יותר אוהב בסטוריז באינסטגרם, זה את הרגע שבו מזדמן לי לבהות בסטורי שמציג רגעי חיים דלוחים ובלתי אסתטיים, ואז להרים את המבט לתמונת הפרופיל ולגלות שמדובר בסלב. השמחה לאיד, ואנחת הרווחה: הא, גם חיי סלבס אפורים הם.

3.
אילו טיורינג היה חי היום, זה המבחן שהוא היה צריך להמציא: אם אתה משתכנע שמי שאתה צופה בסטורי שלו הוא סלב, ולמעשה מדובר בבן תמותה – בן התמותה עבר בהצלחה את המבחן.

תמונה: "Edward Hopper , "Ground Swell

2 תגובות בנושא “מחשבות על סטוריז”

  1. תמיד קיבלתי את הרושם שמשום מה כולם מאושרים, יפים ונכונים. האם באמת יצא לך לצפות בבר רפאלי ישובה על האסלה וטוענת שיש לה עצירות כבר כמה ימים מחמת ההריון? אני מנסה להיות מישהי אחרת ולהביט בצילומים שהעליתי לאינסטגרם (לא הסטוריז שכן אלו חולפים ביעף) ואותה אישה נראית מאושרת כל כך ומרוצה מעצמה ובעלת בטחון וקשה לי להאמין שהיא ואני זה היינו הך.
    את טיורינג אגב, לא עניינו אחרים. לא עניין אותו להיות פופולארי רק להצליח במטרתו ולעבור לשלב הבא

  2. בר רפאלי באמת לא מעניינת במובן הזה, ברור שהיא לא תעלה סטוריז כאלה. אבל אם תצפי בסטוריז של דמויות כמו ליהי גרינר או אביבית בר זוהר, אז לגמרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *